מווישי לירושלים

נסתרות דרכיה של השגחה העליונה… מדוע בהיותי בן 3 בשנים 1943-1942, הצלחנו, הוריי ואני, להינצל מדיני הגיהינום של משטר וישי, אף על פי שצרפת וחוקי האפליה שלה דנו אותי למוות בתור יהודי? ומאוחר יותר, כשבמשך שנים נכשלתי בכל מקום, מדוע הצלחתי פתאום להינצל ממעגל הקסמים של האבטלה, והפכתי בן רגע למצליחן בתפקיד שלא עלה בדעתי קודם לכן? בעוד שבתחילת חיי לא הייתי מסוגל לדבר בפני קהל, ולוּ המצומצם ביותר, הפכתי למרצה מוערך על ידי שומעיו. כיצד זה ייתכן? סודות גורלנו מתגלים באופן בלתי צפוי, במפגשים מתוכננים על ידי אדון חיינו, ללא ידיעתנו. כישרונות הטמונים בתוך תוכנו באים לידי ביטוי לפתע, כשמתרחש אירוע מקרי לכאורה. ללא ספק – בעיני האדם המאמין אין מקריות. עינינו נפקחות בדיעבד, אז אנו חשים את נוכחותו של מלאך השומר עלינו בכל רגע.

בספר האוטוביוגרפי "מווישי לירושלים" מתאר ז'ק מוריס לוי, בשפה פשוטה ואותנטית, את מסלול חייו מתקופת ילדותו בצרפת תחת שלטון וישי עד הגשמתו העצמית בתור גבר, בעל ואב בארץ ישראל.