צפת פרנקפורט וחזרה

"היא היתה לוקחת את הביצים מהלול ומכינה חביתה גדולה עם לחם. והאשכוליות? היא קילפה כל יום אשכולית אחת, וחילקה אותה לפלחים, לכם ולי. ומהקליפות הכינה לנו ריבה. אתה זוכר? וגם באותו בוקר, אחרי שהיא אספה את הביצים, היא הלכה לצרכנייה וביקשה טובה, וגברת פרלמוטר יימח שמה וזכרה, סירבה לתת לה לחם".

הבטתי בו חסר אונים. שתקתי כאבן שאין בכוחה לזעוק גם אם ינפצוה בגרזן ויכתשוה לעפר דק. ואחר כך שאלתי בנומך קול, כמעט בלחישה: "ואתה לא ידעת?"

"איך יכולתי לדעת?! אני הייתי בעבודה. אחרי שהיא גירשה את אמא, אמא הלכה לבכות לסבתא וחזרה הביתה, לקחה את הסכין ועשתה סוף…"

הוא שוב געה בבכי.

"רק אחרי שהיא, פרלמוטר, מתה, סבתא סיפרה לי מה היה באותו בוקר"

"היו המון סיפורים על ההתאבדות של אמא", אמרתי לו, "כל מיני שמועות שאני מסתובב אתן בבטן כבר שנים".

"כן". אמר אבא. "גם אני". ולא פירש.

צפת פרנקפורט וחזרה הוא רומן שתחילתו בשנת 1949 בעיר צפת. פרקי הרומן מתפרשים על פני מדינת ישראל של שנות ה-60-50 ומגיעים בשנות ה-70 לפרנקפורט. גיבור הסיפור הוא הסופר, שמסכת חייו לוטה בצל מתמיד לאחר טראומה שחווה בהיותו בן שבע וחצי. הוא מקים את חייו מחדש דווקא בגרמניה המערבית, ונקלע לסייע לשירותי הביטחון הישראליים לאחר טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן.

חייו האישיים רצופי טלטלות ואירועים, אהבות נכזבות ומשברים עד הגיעו אל עוגן המנוחה והנחלה בארץ הולדתו.

זהו ספר הביכורים של בנימין מושקוביץ היוצא לאור בהוצאת "אופיר ביכורים".