ערירי

אדם חי בערירותו, לפעמים מתוך בחירה ולעתים בשל אילוצים שמכתיבה החברה. לא תמיד הוא נבחן בחברה לאור יחסי הגומלין שבין אדם לחברו, אלא על-פי אורח חייו יוצא הדופן.

זלמן הוא אדם טוב, אבל חריג בעיני החברה הסובבת אותו. מסכת חייו רצופה התמודדות בלתי פוסקת עם הנורמות החברתיות המקובלות. כבר בצעירותו ידע שהוא אינו כמו האחרים בני גילו, וכמי שנולד וחי בתקופה שבה האהבה הייתה מקובלת אך ורק בין גבר לאישה, היה חייב להצניע את משיכתו לבני מינו. הוא ידע בחייו מורדות ועליות של אהבות, אבל למעשה אהב רק שני אנשים: את יוספה, שהאהבה אליה הייתה אפלטונית, והוא ידע והרגיש שהיא אוהבת אותו אף-על-פי שידעה על חריגותו, ואת פראנק, שהיה אהבתו הגדולה.

מעידה אחת ויחידה גרמה לאחר שנים לשערורייה שהצטער עליה ולא יכול היה כבר לתקן.

זהו ספרו השני של עמי עמית. ספרו הראשון, "זיכרונותיו של שליח פרחים", יצא בשנת 2011, והינו קובץ של 11 סיפורים קצרים, שחלקם זיכרונות מתקופות שונות של המחבר. הספר זכה להערכה רבה מצד הקוראים.