מסע בין בוקר לבוקר

מְשׁוֹרֵר בָּעֵמֶק, בְּעִקָּר.

בֹּעָז דְּרוֹמִי, 70, עוֹשֶׂה אֶת חַיָּיו בְּעֵמֶק יִזְרְעֶאל.

לַחַיִּים בּוֹ, חַיֵּי הָאָדָם וְחַיֵּי הַטֶּבַע, הוּא שֻׁתָּף,

מֵהֶם הוּא שׁוֹאֵב אֶת רַעְיוֹנוֹתָיו, הִרְהוּרָיו

וְשִׁירָיו, כְּפוֹעַל יוֹצֵא.

חַקְלַאי, גַּנָּן וְאָמָּן מְקוֹמִי הַנּוֹהֵג לְהַבִּיט לַמֶּרְחַקִּים וּלְרַגְלָיו

וְכָל שֶׁהוּא רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ וּמֵבִין מֵהַשְּׁתִיקוֹת

אֵלֶּה חֹמְרֵי הַגֶּלֶם לְשִׁירָיו, הַמֻּצָּגִים בַּסֵּפֶר.

וּבֵין אֲרָרָט הַגָּבוֹהַּ וְהָרָחוֹק

לְבֵין הַזָּקֵן הַמִּתְיַסֵּר לִצְרָכָיו בְּלֵב עִיר, כָּל עִיר,

בֵּין הַתַּרְנְגּוֹלוֹת הַחַיּוֹת מְאֹד

לַכֶּלֶב הַכּוֹאֵב מֵהָאָדָם,

בֵּין חַג יְהוּדִי קָרוֹב לַלֵּב, לִקְרִיאַת הַמּוּאַזִּין הָרְחוֹקָה,

זֶה מַסַּע הַשִּׁירִים הַמּוּבָא כָּאן,

וְלַהֲנָאַתְכֶם.