יציאתו של הקולנוע הישראלי מהארון

ספר זה מבקש לגולל את מקרהו הייחודי של הייצוג ההומוסקסואלי בקולנוע הישראלי. בעוד שבקולנוע המערבי הייצוג ההומוסקסואלי מסמן טראומה מבנית משפחתית, בחברה הישראלית ייצוג זה מסמן טראומה לאומית. הספר מבקש לבחון את התפתחותו של הייצוג הישראלי דרך עיני דור המייסדים של הקולנוע הישראלי "הגאה": עמוס גוטמן ז"ל, איתן פוקס וגל אוחובסקי למול דור הראשונים של קולנוע זה, עמם נמנים היוצרים יאיר הוכנר, דן וולמן, חיים טבקמן דורון ערן, מיכאל מאיר ויריב מוזר. בשש המחשבות המובאות בספר אבקש לתהות אחר השאלה מדוע יוצרי דור הראשונים מבקשים להתנתק מחזונם של איתן פוקס וגל אוחובסקי, ומאמצים את החזון הקווירי של עמוס גוטמן. חזון אשר בזמנו עורר הסתייגות רבה הן בקרב הקהילה ההומו-לסבית בישראל והן בקרב החברה הישראלית.

רון ישועה חוקר תרבות ומגדר, מוסמך התוכנית לתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה, מחזאי ובמאי. בין יצירותיו הבימתיות הבולטות: שיקול מוטעה, אדיפוס הסיפור האמיתי, איש ללא שם, הספר שעוד לא נכתב, אבי, ארונות, ועוד