חלומות אמורפיים

מתוך הצללים, דמות אדם נכנסה למטבח. היה מספיק אור כדי שאבחין שהוא מחזיק אקדח גדול בידו, אקדח גדול באמת.

"זה בסדר מצידך אם אדליק את האור?" שאל. הייתי מופתע מטון הדיבור שלו. הוא נשמע מלא יראת כבוד כלפיי.

"בוודאי", אמרתי, "המתג נמצא ממש מאחוריך".

היה רגע של שתיקה עד שהאיש דיבר שוב. "אינני יכול להסתובב, אדוני, איש עם כישורים כשלך יכול להתגבר עליי בקלות תוך שנייה אם אפנה אליך את הגב".

באותו רגע, חתיכת פיצה מרוחה ברוטב עגבניות נפלה על בטני העירומה. ברור שאני לא בדיוק האדם בעל הכישורים המופלאים שהוא מדבר עליהם, חשבתי.

"אתה יודע מה?" אמרתי, "אני אדליק למענך את האור. בזמן הזה אתה יכול להמשיך להחזיק את האקדח מכוון אליי".

קובץ הסיפורים הקצרים של רועי שרם מהווה שער כניסה ויציאה לעולם בו חוקים וסדרים משלו.

בסיפורים אירועים שגרתיים לחלוטין, המתובלים במידה כה מדויקת של סוריאליזם פסיכדלי, שהקורא כבר אינו יודע באיזה רובד הוא נמצא.

בסוף חוויית הקריאה נשאר הקורא מוצף בתחושות של פליאה ושל השתאות.

רועי שרם, יליד 1975, נולד וגדל בראשון לציון.

בצבא שירת ביחידה קרבית ומשם המשיך לשרת ביחידה למלחמה בטרור.

בשנים האחרונות מתגורר בארה"ב יחד עם אשתו, לוסי, מהגרת ממקסיקו, איתה כתב את הסיפורים.

"אני בוחן את הקו הדק שבין החושך והאור באנושות, לכוד בצומת בין טוב לרע.

תמיד הייתה בי סקרנות שאינה יודעת שובע לגבי המוח האנושי. למה הדבר שמניע אדם אחד כדי טירוף הוא המציאות של אדם אחר? בכתיבתי אני מתעמק במוחי הפזור כדי למצוא בהירות".