בנבכי הדיפלומטיה

"באחד הלילות, בתום יום עבודה ארוך ומפרך, עליתי על ריקשה וחלמתי כבר להגיע למיטה. בשלב מסוים, הבחור ששימש נהג ומנוע הפנה את מבטו לאחור ובארשת פנים מבוישת שאל אותי מהיכן אני. יש לציין שעצם הפנייה הייתה די מפתיעה ומוזרה לגבי קמרי. על-פי ניסיוני הקצר במקום, וגם על סמך הדעה שהייתה רווחת בקרב הזרים, יליד מקומי מרגיש נבוך ואיננו מעז לפתוח בשיחה עם אדם שאיננו מכיר, בייחוד אם הוא אזרח זר, אלא לעתים רחוקות ביותר."

בסיפור דוקומנטרי שנראה כלקוח מאגדה מגולל יואב את מסכת חייו הענפה החל מילדותו ברומניה, עלייתו לישראל ושירותו הדיפלומטי את המדינה במקומות מרתקים בהם מדינות שקרסו ומדינות עולם שלישי. ישראל, מדינה צעירה שהייתה אז בשלבי הקמתה, הייתה זקוקה לבני ברית בעולם אל מול המדינות האסלאמיות שרצו בהכחדתה ויואב מילא את המשימה בשירות מאתגר אך מלא עניין והגשמה.

במסע המרתק של חייו היה יואב בר-און שגריר של ישראל במדינות רבות כמו גאנה, פרגוואי, ארגנטינה, הרפובליקה הדומיניקנית, האיטי ועוד. בנוסף, היה גם שליח מטעם ישראל במדינות שבהן אין שגרירות ישראלית. נושא הקשר עם היהודים בתפוצות היה תמיד בראש מעייניו.

ביד אומן מוביל יואב את הקורא בנבכי הדיפלומטיה ה'לא קונבציונלית', כהגדרתו.

"יואב בר-און היה אחד המתנדבים המעטים הללו, שבהם ראינו פורצי דרך לקראת מה שהסתכם בסופו של דבר, אחרי שנים של מאמצים קשים, בחידוש היחסים עם אפריקה. כיום אולי קשה לישראלי להבין כמה היה חידוש היחסים עם מדינות אפריקה חשוב ליציבותה של מדינת ישראל בעולם. היום יש לנו יחסים עם מדינות מזרח אירופה ועם רוסיה, עם סין ועם הודו ואפילו עם מדינות ערביות מסוימות. קשה להבין ולהעריך את חשיבות המערכה על אפריקה באותם ימים."

אבי פרימור, לשעבר סמנכ"ל אסיה, אוקיאניה ואפריקה במשה"ח, נשיא המועצה הישראלית ליחסי חוץ והעומד בראש המרכז ללימודים אירופאיים באוניברסיטת תל אביב.

"יואב בר-און, יליד רומניה 03.11.1944, מתגורר בירושלים, נשוי ואב לשלושה ילדים. למד באוניברסיטת בוקרשט "פילולוגיה כללית ולימודים איברו-לטינו אמריקניים", וסולק ממנה עקב בקשתו לעלות לישראל. סיים את חוק לימודיו האקדמאים ב"אוניברסיטה העברית" בירושלים ב"לימודים רומאניים", "לימודים איברו-ספרדיים" ולימודי השלמה ב"מדעי המדינה". סיים את תוארו מ.א. באוניברסיטת "אקס-אן-פרובנס" (היום "פול סזאן"), צרפת. שירת בצה"ל ביחידה 848 (היום 8200). נכנס לעבוד במשה"ח בשנת 1971 עד ליציאתו לגמלאות בשנת 2012. זכה לעיטורים מטעם המוסד למודיעין של ארגנטינה (ה-סיד"ה), מטעם נשיאי פרגואי, הרפובליקה הדומיניקנית ופרו, הוכרז פעמיים כ-"אישיות יוצאת מן הכלל" ברפובליקה הדומיניקנית, זכה ל"עיטור ומדליית של כבוד" מטעם הקונגרס בפרו, זכה לתעודת הוקרה מטעם "האוניברסיטה האבנגלית" בסנטו דומינגו, הוכרז "דוקטור לשם כבוד" מטעם האוניברסיטאות "לה קנטוטה", לימה ו"אוקאיאלי" בפרו.