מזיגה של דיו ורוח

אֲחוּזֵי שֵׁנָה עַל מִשְׁכַּבְכֶם בַּלֵּילוֹת, בְּלַחַשׁ הָרוּחַ, בִּנְגִינַת הַפְּסַנְתֵּר, בָּרְגָעִים הַשְּׂמֵחִים וּבְאֶלֶף קוֹלוֹת, אֲנִי עִמָּכֶם עוֹד אַמְשִׁיךְ לְדַבֵּר. דיו הוא החומר המגשים את הרוח, נותן פֶּה למילים, לצלילים. שירים ממעגל חיי אדם שופכים דיו ואור על שכוֹל, התחדשות ואהבה. מילים שמנסות לתת טעם.

ערן קולרן נדד בעולם מגיל רך וספג אהבה לשפות ולמטען התרבותי שהן נושאות, אהבה שהעמיקה בעת לימודי פילוסופיה, קולנוע ואמנות באוניברסיטת תל אביב. בהיותו בן 17 איבד את אחיו, ליאור, בנסיבות טרגיות. מבול רגשות שהמטיר המפגש עם השכול פרץ סכר ושחרר ימה של יצירתיות בכל תחומי האמנות: שירה יפה, ציור, מוזיקה ווידאו. זיקתו למילה הכתובה, לאמנות ולתקשורת בין-אישית הגדירה את עבודתו כיזם, יועץ ומנהל בעשור האחרון. בעידוד משפחתו החליט ערן לשבור את המגירה ולהוציא לאור ספר ביכורים של יצירותיו בציור ובשירה.