אדם לבדו הולך על כביש

בפנה שבבית הקפה היא יושבת שקט, בצד, בפנה אפוּפת עשן. כּובעהּ מכסה את עיניה, רק את שער הדבש אראה. האם יפה היא, האם עצובה? למי תחכּה?

חנה סילבי גודשטיין נולדה להורים ניצולי שואה ואיבדה את אביה בגיל רך. אמה נאבקה כל חייה על פרנסתה, והבת מצאה מפלט בכתיבה. בספר "אדם לבדו הולך על הכביש" מקובצים יחד שירים שכתבה החל מגיל 14 ועד גיל 27 שבו זכתה להקים משפחה משלה. רגעי כאב וכעס של נערה צעירה, כמו גם רגעי אושר ואהבה, עולים מן השירים המהווים מעין אוטוביוגרפיה לירית.