זרה

"אז ממה את שואבת את האושר שלך?" אלה, בת 30 ומשהו, כבר לא ממש יודעת. הייטקיסטית לשעבר, קרייריסטית לשעבר, חיפאית לשעבר. עכשיו היא בעיקר אמא לשניים ואשתו של אסף, שבעקבות הקריירה שלו עשו רילוקיישן לברלין. כאן, בגרמניה, אלה נמצאת במעמד של "זרה". היא זרה למקום, זרה לתרבות ולא פחות מכך – זרה לעצמה. עד שמגיעה מרטינה. יפה כמו הדוגמנית של תפוזינה וחמקמקה כמו תחושת השייכות של אלה. גם מרטינה הצ'כית היא זרה בברלין, והקשר בין השתיים הולך ומתהדק. לאט לאט נוצרת בין שתי הזרות קרבה גדולה ואינטימית. הקרבה הזו היא נעימה אבל גם מבלבלת, היא נפשית והיא גופנית, היא מנחמת ועם זאת היא מסוכנת. קרבה בעוצמות שאף אחת מהן לא הכירה בעבר…
אלינוער גנני, ברומן הביכורים שלה, טעמה בעצמה את חווית הרילוקיישן כשחיה באירופה במשך שש שנים. את "זרה" היא כתבה עם שובה ארצה ובאמצעות הכתיבה שיחזרה באופן מרתק חיים שמתנהלים לא רק בטמפרטורות שונות, אלא גם בטמפרמנטים שונים. שתי הנשים שבמרכז העלילה, אלה ומרטינה, פוסעות על הקו הדק שבין שגרה לריגוש, בין חברות עמוקה להתאהבות שלוחת רסן, בין שייכות לזרות – והקוראים עמן.