רכבת היא רוכסן הסוגר את העבר

חייו של הלל מתחילים בקיבוץ של שנות הארבעים, עת הלינה המשותפת הייתה חכמת המתיישבים כפתרון הולם להגשמת אידיאלים לאומיים. דרך רוח ואדמה, התבוננות והתנסויות הוא מתבגר, ובמהלך דרכו, בכל אשר יעשה, הוא משוטט בין עולמות של כאן ועולמות מיסטיים המהלכים בו חיים וקיימים. גורמים על-אנושיים מלווים אותו, את מערכות חייו עם נשותיו במהלך השנים, את התנסויותיו בכל מסגרת. סודות נחשפים, שאלות אתיות ומוסריות מטופלות, אלו ועוד חיים ונושמים באמצעות עלילה דינמית וחושנית ובה דמויות חיות ודמויות שאינן כבר בין החיים, אנרגיות, ממדים אחרים לצד מציאות נושכת. התנהלותו על פני הארץ, לעתים הבתולית ולעתים כל כך לא, מלווה בכוחות הריפוי והראייה המיוחדים לו. הוא משתדל לא לקרוא את מחשבותיהם של האנשים סביבו, עטוף בסיפורי אהבותיו לנשותיו במהלך חייו, נושם את בדידותו ודרכן מנסה להתמודד עם נתינה וקבלה, קללות וברכות, הרחבה וצמצום עצמו. חמישים שנות חיים מכונסות ביצירה מיוחדת במינה בעלת סופים מפתיעים. הספר "רכבת היא רוכסן הסוגר את העבר" הוא ספר הביכורים של חנן שחורי שנולד בקיבוץ אפק, החקלאות והטבע בדמו, איש של אהבת אגוז – כל טוּב שהיה שקוע במגירה, והנה סוף כל סוף נסדקה הקליפה. "הלל מביט באופק וחושב, כל כך מסובך. הוא ישתדל. שומע את שולי קוראת לו. עכשיו לעשות מעשה כזה שלא חשב, כזה שיוציא אותו ממקומו, מהלך הרוח שבו הוא מצוי, לפגוש אותה באהבה. רואה נוצה ומזהה שהיא מזנבו של כחל, מתאימה מאוד למתנה. מחייך אל שולי ומגיש לה את הנוצה. כמה היא נהדרת, כמה כחולה, וחיוכה טוב אליו ומושח את רטינת רוחו במשחה מרפאת ויודע שיש אהבה".