אבות ובנים

הספר, המובא כמחזה, הוא ניתוח פוליטי של התהפוכות המדיניות, הפוליטיות והחברתיות שעברו על מדינת ישראל, החברה הישראלית ומפלגת העבודה מאז מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 ועד למותו של שמעון פרס בשנת 2016, שבחלקם נוגדים את תלי-התילים שנכתבו בנושא.

דוד בן גוריון וברל כצנלסון, כדמויות המייסדות של מפלגת העבודה, משתתפים, לאחר מותם, במהלך העניינים הן בימי חייהם והן בקורות מפלגת העבודה. בשפתם הם מנסחים את המאורעות, ממשיכים להתווכח, כבימי חייהם, מתוך אהבה וחשש למדינת ישראל ואזרחיה.

המחזה מציג באופן הומוריסטי את יחסי הגומלין בין האבות והבנים. יש בו תובנות חדשות על הפילוסופיה האישית של שתי הדמויות המייסדות והוא מציג השערות של דור המייסדים לעומת דור ההמשך ואף אלטרנטיבה לפירוש ההיסטוריה הישראלית. בימים אלה הוא נראה נכון מתמיד.

למרות המונח טרגדיה, יש בספר גם ממד אופטימי: "אני מאמין באדם הישראלי. אני מאמין שיש בו אנרגיה, רצון, יכולת להתעלות מעל ענייני יום יום. לראות חובתו כלפי העתיד, כלפי הכלל"

יעקב ראובני הוא בעל מספר תארים אקדמיים ודוקטור לפילוסופיה מטעם אוניברסיטת פיטסבורג בארצות הברית. אחרי עבודה בשירות המדינה שימש כמרצה ופרופסור חבר באוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטאות אחרות. הוא פרסם כמאתיים מאמרים בתחומי המנהל הציבורי, פוליטיקה ויהדות, וכתב את הספרים: "ניהול שיחות" העוסק ביישום פסיכולוגיה חברתית לעבודת ועדה בהוצאת נציבות שירות המדינה, "ממשל המנדט בארץ ישראל" בהוצאת אוניברסיטת בר אילן, "המנהל הציבורי בישראל" בהוצאת מסדה, "המנהל הציבורי בישראל משנת 1974", בהוצאת צ'ריקובר, בימים אלה כותב ספר בנושא " קיום יהודי במבחן התמורה" .